קפיצה קטנה לטביליסי

1 Posted by - 30 באוקטובר 2015 - אורבני, חוויות שלנו, כללי

רונן נתנאל

טביליסי היום, איננה טביליסי מלפני עשר שנים,  וטביליסי היום,  לא תהיה אותה עיר בעוד עשר שנים,  זאת הודות לפיתוח המואץ ברחבי העיר, אשר זוכה לתנופת פיתוח ובניה  והפיכתה לעיר מודרנית,  המשמרת עת עברה המפואר.  לכן,  כשהחלטתי לבקר שוב בטביליסי,  ידעתי שאמצע עיר שונה מזו שראיתי בפעם האחרונה לפני שנתיים.

חודש אוקטובר, הוא זמן טוב לבקר בעיר,  מזג האוויר מתקרר  (אני אוהב את החורף) וכשהיו מספר מקומות פנויים על הטיסה,  ניצלתי את ההזדמנות לעלות לטיסת ארקיע 417,  שיצאה ביום חמישי ב 21:30. הטיסה  במטוס האמבראייר של ארקיע, מאוד שקטה ונעימה ולכן מצאתי עצמי בנקל בסופו של יום ושבוע עבודה,  מעביר את מרבית הטיסה הקצרה –  שעתיים ועשרים במקרה זה – בשינה.

לאחר הנחיתה,  ביקורת הדרכונים ואיסוף המזוודה,  המתינה לי הסעה שתואמה עבורי טרם היציאה, אשר הביאה אותי לבית המלון במרכז העיר.  האורות אשר האירו את אתרי התיירות והמבנים הנוצצים,  כבר העידו על השינוי  שעברה העיר.

בביקור זה,  החלטתי לכלול בנוסף, אזורים בהם לא ביקרתי בעבר. וביום שישי ניצלתי את חלקו הראשון של היום להליכה נעימה בשדרות שבצ'באדזה , ההומה בסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות השונות שלאורך הרחוב, וחנויות.  בהמשך השדרה מתחברת שדרות רוסטאבלי, הרחוב שלאורכו ניצבים מבנים מרשימים כמו הפרלמנט הגאורגי, בית האופרה,  מוזיאונים,  בתי מלון יוקרתיים ורשתות שיווק. בהמשך טיול הבוקר בעיר,  מצאתי עצמי מהלך בחלקו העתיק של טביליסי,  מתחת לצלע ההר המשקיף על העיר. ממעלה הכביש, רואים את יופייה של העיר, את גגותיה האדומים,  העיר העתיקה,  כנסיית ציוני השוכנת בעברו של הנהר. המשך הדרך הביאה אותי בשעות הצהריים אל מרכז העיר.  שם הוזמנתי  ע"י מכרים לארוחת צהריים.

את ארוחת הצהריים,  העברנו במסעדה איטלקית מומלצת בשם Pomodorisimo, במסעדה שתי קומות, ועיצוב המקום משרה אווירה רגועה ונעימה ומציעה מגוון מנות  מהמטבח האיטלקי.  אחרי פסטה ארבעת הגבינות, טירמיסו ושיחה עם חבריי,  ולאחר רכישת סים מקומי עבור הטלפון הנייד, חזרתי למלון ולאחר התארגנות יצאתי לספוג את אווירת  העיר המוארת.

יום שבת, יום קריר ונעים לטיול,  את היום התחלתי בכיכר  השחרור ולאורך חפירות ושחזור העיר העתיקה,  בסמטאות הצרות עד לגשר היבש שליד בנין משרד הפנים החדש ( המתיימר להנפיק אישורים תוך דקות) מרחק הליכה קצר,  מגיעים אל שוק הפשפשים המרתק ! תקליטים,  ספרים ברוסית וגאורגית, מדליות של הצבא הרוסי, שלטים לטלוויזיות, אהילים… ומה לא.  כאספן שטרות ומטבעות ממדינות שונות,  שמחתי כשמצאתי שטרות עתיקים של רובאלים משנת 1918.  לאחר שנפרדתי מ 15 לארי (המטבע המקומי –  כ 30 שקלים) המשכתי אל הגשר החדש שם התקיים פסטיבל גבינות . דוכנים,  מבקרים,  תוצרת גבינות ויין מקומי מילאו את הרחבה שליד מבני השפופרות  המיוחדים שבנייתן לא הסתיימה ועתידים להיות בית הקונצרטים ומוזיאון כפי שתושב מקומי דובר אנגלית סיפר לי.  את היום סיימתי בביקור ותפילת ערבית בבית הכנסת.  תושבים מקומיים ומבקרים ישראלים קיבלו ובירכו את צאת השבת ותחילת השבוע.

יום ראשון בבוקר,  הביא אותי שוב אל שדרות שבצ'באדזה,  אך מצידו השני,  דרך חנויות הספרים,  בתי המרקחת,  מכולות ומאפיות קטנות המוכרות חצ'אפורי, "לחם הקודש"  של הגאורגים,  אותו מאפה דמוי פיצה,  הממולא בגבינה לרוב, הגעתי אל פארק ואקה,  אשר נחנך בשנת 1946 לזכר הגאורגים שנהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה.  הפארק גדול ומרשים,  אם כי לא מתוחזק מספיק (סימן לשלטון הרוסי אשר חנך את הפארק ?.) אך מזמן אליו מבקרים ואוהבים.  לאחר הביקור  בפארק,  חזרתי דרך כיכר הגיבורים,  מונומנט מרשים בו חקוקים גיבורי האומה שנהרגו בקרבות עם הצבא הסובייטי בשנת 1921, בשנות ה 90 ובמלחמה ב 2008. לאחר שחציתי את הגשר ונהר המטקוורי ,  מצאתי עצמי בשדרות אגמשנבלי,  רחוב ששוחזר ע"י אונסק"ו  והיום הומה מבקרים, חנויות, מסעדות ומבנים יפים.  הרחוב ששופץ בשנים האחרונות, לדעתי היפה ביותר בטביליסי.  משם חזרתי אל הגשר החדש,  עליתי ברכבל אל מבצר נאריקלה, שם מוצבת גם " אמא" גאורגיה, פסל האישה שנחנך בשנת 1962 ומשקיפה על העיר עם קערית יין בידה לבאים לבקרה,  וחרב בידה השנייה לבאים לחרבה. ומשם תצפית על העיר. היה זה סיום מרהיב,  לביקור קצר בעיר היפה והמרתקת טביליסי.

נסיעה בשעה 04:30 אל שדה התעופה,  הזכירה לי ,  שיש עוד הרבה לראות בעיר מכניסת האורחים ושלטיסת ארקיע 418,  יהיה עוד המשך לטיסת 417 אל טביליסי…

חוויות בטביליסי

אין תגובות

תגובה